קשה לא לאהוב את סי ג'יי מקולום. זאת לא רק האישיות החיובית מחוץ למגרש או הפודקאסטים – הוא שחקן כדורסל מעולה. הגנה סבירה בהתחשב בכך שהוא undersized בהשוואה לרוב השחקנים אליהם שומר כשוטינג גארד בגובה 1.90 מ', יכולת קליעה אדירה עם משחק מיד-ריינג' שנעלם מהליגה ויכולת קלאץ': ל-37 הנקודות וסל הניצחון במשחק 7 נגד דנבר ב-2019 מצטרפות 29 נקודות במשחק הפליי-אין נגד ממפיס.
המשחק של פורטלנד מתבסס על היכולת של מקולום ולילארד ליצור נקודות בזמן שהם מוקפים בשחקני הגנה טובים שיכולים לרווח להם את המגרש. זה היה הבסיס להגעה שלהם עד לגמר המערב בשנה שעברה עם מו הרקלס, אל-פארוק אמינו ואנס קנטר, והבסיס לקבוצה ששיחקה טוב מאוד בבועה עם גארי טרנט, כרמלו אנטוני ויוסוף נורקיץ'. ההתקפה של פורטלנד מתחילה מלילארד שעושה הכל – 30 נקודות למשחק העונה מכל הטווחים, כולל יכולת טובה מאוד לסחוט עבירות עונשין, לצד ניהול משחק ברמה גבוהה. מקולום עם 22 נקודות מראה את הגיוון הזה, אבל אין לו את יכולת הסיום בטבעת שמונעת ממנו להפוך לשחקן של 25-27 נקודות באופן קבוע.
לילארד מגיע לעונשין 7.8 פעמים במשחק. שוטינג גארדים אחרים מגיעים בתדירות דומה וזה לפני שדיברנו על ג'יימס הארדן, האיש וה-12 זריקות מהקו בערב. מקולום עם 2.6 זריקות עונשין ב-36.5 דקות. זה מעט מדי בשביל שוטינג גארד, וגם בשביל גארד רגיל כשמשווים אותו לשחקנים אחרים עם מימדים פיזיים דומים:
שחקן | חדירות במשחק | אחוזים בטבעת (מספר זריקות) | זריקות עונשין | Free Throw Rate* |
---|---|---|---|---|
סי ג'יי מקולום | 10.6 | 56% (3.2) | 2.6 | 13.6% |
דמיאן לילארד | 15.2 | 59% (6.5) | 7.8 | 38.4% |
אריק בלדסו | 11.8 | 66% (4.45) | 3.5 | 30.4% |
ג'מאל מארי | 9.7 | 63% (3.2) | 3.1 | 20.7% |
קמבה ווקר | 10.9 | 55% (3.7) | 4.3 | 27.2% |
דיאנג'לו ראסל | 9.0 | 69% (1.7) | 4.4 | 23.5% |
Free Throw Rate – שיעור זריקות העונשין ביחס לזריקות מהשדה במשחק. ראסל הגיע למספרים האלה במדי 2 קבוצות (מינסוטה וגולדן סטייט).
בכל הקשור לסחיטת עבירות או לסיום בטבעת מקולום מתחת לשחקנים אחרים של 20 נקודות בערב. סי ג'יי חודר לא מעט, 10.6 פעמים במשחק, כשחלקן הגדול של החדירות האלה נגמר בזריקות שנכנסות ב-49%, קצת מעל הממוצע. מבין כל השחקנים שחדרו לצבע מעל 9 פעמים למשחק בעונה הסדירה רק אחד, ג'ייסון טייטום, מסר בשיעור נמוך יותר – מקולום כן חודר ומחפש את הסל, אבל הוא יכול לפתח משחק יותר משמעותי בצבע.
אותם 56% בטבעת, בניקוי גארבג' טיים, ממקמים אותו באחוזון ה-33 ביחס לגארדים אחרים בליגה בזמן שהוא באחוזון ה-91 בהשוואה לשאר ממיד-ריינג' (47%) וה-72 מהשלוש (38%). הוא לא פינישר ברמה הגבוהה ביותר וזה יכול להפוך את פורטלנד לקבוצת התקפה טובה יותר: ברגע שיהיו להם שני שחקנים שיכולים לסיים בטבעת או להוציא מסירה מתוך הצבע לשלשה פתוחה ההתקפה תהיה מורכבת יותר. זה מצטרף ליכולת החשובה להשיג עבירות וזריקות מהקו כשהמשחק תקוע – ג'ימי באטלר הצטיין בכך בקמפיין הפלייאוף של מיאמי, למשל.
מקולום לא באטלר או הארדן וגם לא סביר שיהיה. הוא יותר נמוך משניהם ובנחיתות פיזית מול רוב השחקנים בליגה. יש סיבה לכך שהוא לא סוחט עבירות או משיג נקודות ביעילות מרשימה בטבעת עד עכשיו, בין אם זה פרץ הגדילה המאוחר שלו (הגיע לתיכון כשהוא מתחת ל-1.60 מ') או באמת המיס-מאץ' לרעתו. אז איך פורטלנד יכולה להוביל ליותר מהלכים של מקולום בטבעת?
הנשק המשמעותי ביותר הוא אולי יכולות הכדרור של CJ. מקולום מצליח להיות שחקן טוב בבידודים הודות ליכולת שלו ליצור מרחק מהיריב ולהגיע למצב זריקה טוב, בין אם זה מחצי מרחק או בסל. פורטלנד צריכה לנסות להשתמש בזה בכיוון ההפוך – לתת לו, גם נגד שומרים גבוהים יותר, את האפשרות לכדרר בשביל לסיים בטבעת. קיירי אירווינג וגוראן דראגיץ' עושים את זה במשך שנים ואולי מי שעשה זאת יותר טוב מכולם היה טוני פארקר. כדרורים שנועדו ליצור מרחק מהמגן וזריקה טובה מחצי מרחק או מהשלוש חשובים, אבל הם רק חלק אחד של יכולת כדרור טובה. החלק השני מוביל לסיום בטבעת או לסחיטת עבירה משחקן הגנה שמגיע מאוחר.
פתרון אחר יכול להיות נשק דומה למה שפורטלנד עושה בעונה הסדירה – משחק על חסימות. מקולום קולע לא רע אחרי חסימה שמשחררת אותו לזריקה חופשית או אחרי פיק-נ'-רול, גם אם בתדירות או איכות נמוכה מזאת של לילארד. ראינו העונה לא מעט מהלכים בהם הוא מגיע לסל אחרי חסימה של נוריץ' או וויטסייד וזה משהו שפורטלנד צריכה לנסות העונה. חסימות שמשאירות את נורקיץ' ב-elbow יכולות לפתוח למקולום נתיבים לסל, למסירה לאחד מהשחקנים שעומדים על הקשת (לילארד או השניים האחרים בחמישייה) או חזרה לנורקיץ' שיכול למסור ולהתחיל מחדש את ההתקפה.
פורטלנד קבוצת התקפה טובה כבר עכשיו, אולי מהטובות בליגה. התקרה שלהם כנראה תהיה התקרה של לילארד ומקולום, וככל שמקולום יחדור יותר יכול להיות שנראה אותו עושה צעד לכיוון ה-25 נקודות במשחק, אול-סטאר והתקפה מסוכנת יותר.
לא יודע מה להגיד.
מצד אחד הוא אחלה שחקן, גם מצד שני, אבל קשה לי לראות איך הוא מוצא איזה טריק להוציא מעצמו הרבה יותר.
מה שכן – את פורטלנד בהרכב מלא לא ראינו כמעט מאמצע עונת 2019, אז אם סופסוף כל החתיכות יהיו בריאות ושלמות, יתכן שזה יקל על לילארד ומקולום ויאפשר להם להוסיף עוד משהו למשחק שלהם. נראה איך נורקיץ', קולינס וכל השאר ישחקו כשהעונה תתחיל (בהנחה שפורטלנד לא יעשו טרייד גדול).
.
תודה רועי.
גם אם הוא הופך לשחקן שבאמת נותן את ה-25 נקודות למשחק אני לא חושב שהם מספיק מוכשרים בשביל לעבור את הסיבוב הראשון
בסד
רועי תודה רבה, נהדר.
פורטלנד תקועה כבר שנים בגלל חוסר מזל עם הפציעות,
למשל ברנדרון רוי..
מקולום אולי ישפר את היעילות שלו. אולי עדיף להם לחלק את הדקות שלו ושל לילארד ככה שבכל זמן נתון יהיה להם סקורר על המגרש.
אבל בסופו של יום… הבלייזרס כרגע יותר תלויים בבריאות של נורוקיץ' וקולינס ובאיזה ספלסל אולשיי ירכיב שם.
אחד השחקנים האהובים עלי בליגה.מסכים מאוד עם מה שכתבתם סמיילי ומאנו.
הבעיה הגדולה ביותר של מקולום בשנה הבאה (אולי גם בשנים שלאחר מכן) היא שהלייקרס, הקליפרס, גולדן סטייט (אני מרשה לעצמי להניח שכולם חוזרים לפחות ב80%), דנבר משמעותית יותר טובות מהפורטלנד.
כשלוקחים בחשבון שדאלאס, יוטה ויוסטון להערכתי יסיימו לפני פורטלנד בליגה כשפיניקס, ניו אורלינס, ממפיס ומינסוטה מעניינות לעתיד ובתור אוהד קשה לי להספיד את הפופוביצ'ים. אני כבר לא כל כך אופטימי שפורטלנד עושים פלייאוף בלי בוסט התקפי רציני בפורוורדים מקולינס, טרנט או מישהו אחר.
אם מקולום רוצה טבעת הוא צריך לעשות איגודאלה וללכת לקונטדרית בתור שחקן שישי. לו וויליאמס משודרג מה שנקרא בשפת הופס.
הוא שווה הרבה יותר משחקן 6 והרבה יותר טוב מלו וויל
שחקן מצוין. איכשהו עם קו אחורי טוב, גבוהים סבירים פלוס וכרמלו אנתוני… אהממ… מנוסה – הם בקושי הגיעו לפלייאוף. על הנייר הם נראים לי יותר טובים.
לגבי הגנה – כן, הגובה שלו נחשב לחיסרון. ליגת הNBA עברה איזושהי "דחיסה" מבחינת ההעדפות שלה בגובה. כנראה בגלל שיותר מידי נמוך או גבוה נחשב לאיזושהי מגבלה בהגנה. אולי האליפות של טורנטו בשנה שעברה עם הגארדים הנמוכים ועם גבוהים כמו איבקה תשנה את זה קצת.
איסוף נתונים מעניין בנושא מלפני שנתיים (לא יודע אם שותף כאן):
https://www.thehoopsgeek.com/average-nba-height/
רוב הגבוהים הסבירים לא שיחקו העונה. הבסיס של לילארד-נורקיץ'-מקולום כן טוב ויכול להיות חזק, אבל הם צריכים עוד שני שחקני הגנה טובים לידם ורצוי כאלה שיודעים לקלוע. הרקלס ואמינו זה blueprint טוב אבל צריך התקפה.
.
הגובה בהגנה הוא חיסרון, אבל אפשר לחפות על זה. זאת החוליה החסרה במובן המילולי ומשהו שאי אפשר לפתור, כי חושב שיהיה מאוד קשה לחפות גם עליו וגם על לילארד בהגנה. שניהם יחסית נמוכים בהשוואה לשחקנים אחרים בעמדות שלהם
בסדר. גם אם הגבוהים היו משחקים אני לא מאמין שזו קבוצה שתגיע מאוד רחוק. למרות שכולם בחמישיה נראים כמו שחקנים שיכולים למלא מקום מכובד בכל חמישיה אחרת.
*
להיות רחוק "מהממוצע" בהגנה זה באמת חיסרון. ברוב המקרים – אתה או נמוך וחלש מידי או מגושם מידי. אבל לא צריך שכל השחקנים בחמישיה של קבוצה יהיו מושלמים לפי המודל… יש גם יתרונות בהתקפה ובהגנה לשחקנים בגודל "חריג".
תודה רועי, נקודה מעניינת על קבוצה לא מעניינת,
וחבל, כי זאת קבוצה סימפטית שלא תגיע לכלום …
לילארד שחקן עצום ואני מאוד אוהב אותו, אבל נראה שכקבוצה חסר להם עומק, וקצת "רוע"
חסרים להם 3&D ברמה גבוהה (כמו שאמרת, ככה הגיעות לפני שנתיים לגמר, רק שאז שכחו לקלוע)
אז היה להם רק D בלי ה3.
אבל עלית על הבעיה
יש קבוצות שאינן קונטנדריות שמגיעות לגמר איזורי. למשל ממפיס של זיבו ופורטלנד של לילארד.
מקולום ברמה של כוכב שלישי בקונדנדרית – כמו לו ויליאמס שרשמו לפני או כריס בוש.
חסר להם עוד סופרסטאר כדי להתחרות באמת.
האפשרות השנייה היא להיות מאוד עמוקים עם שני שחקנים טובים בכל עמדה כמו טורנטו של שנה שעברה, אבל זה נראה אפילו פחות ריאלי, וגם לילארד פחות טוב מקאוואי
סוויט לו היה מת להיות מקולום. סי גי שחקן הרבה יותר טוב בעל פרמטר
אולי זה מה חסר לקליפרס- כוכב שלישי ברמה.
חוץ מזה צריך לבחון את לו ויל בקונטנדרית לא בבועה. בבועה היה הרבה פחות ממה שיכול להיות.
תודה רועי. לדעתי מקולום בתקרה שלו וזה לא מעט. אני הייתי מנסה דווקא להציע לוויזארדס את מקולום+קולינס תמורת ביל
אם הוא מתחייב מראש להאריך חוזה שם. אני רוצה לראות אותם הולכים לכיוון אחר – למשל לנסות להביא את אמביד אם גם פילדלפיה תקועה
ביל לא טוב יותר מידי מסי גי מה זה יתן להם?
מי שחושב שהבעיה בפורטלנד זה דמיאן או סי גי כדאי שיתחיל להבין כדורסל. הבעיה זה בפחים מסביב ובמאמו.
דמיאן וסי גי זה צמד נהדר קטלני ועם עוזרים נכונים יכולים גם לקחת אליפות. אין שום סיבה להחליף אותם אם לא עומד לך איזה דוראנט או משהו כזה בדרך לקבוצה.
בלי להוריד ממקולום, ביל הרבה יותר טוב ממנו ובעיקר פחות חד ממדי. יחד עם דיים זה קו אחורי מפחיד. ברור שמקולום לא החייב אבל לפעמים שינוי קטן יכול להיות משמעותי גם אם על הנייר זה לא נראה ככה
מקולום הוא השחקן הטיפוסי לשחקן טוב מאד שחסר לו משהו. הבעייה? איש לא מסוגל לשים אצבע על מה חזר לו. אולי סתם חסרה לו כריזמה של כוכב? הוא תמיד נראה כילד כזה שהגיע מהגן.
לא חסר לו כלום באופן אישי. חסרים שחקני הגנה שיכולעם גם לשים את הכדור הכתום בסל וחסר מאמן
הפיזיות הזאת. גם בהגנה אבל בעיקר בהתקפה. אם הוא פתאום עושה את הקפיצה ל-25-26 נקודות למשחק יהיה הרבה יותר קשה לעצור את פורטלנד
[…] סי ג'יי מקולום (סיום בטבעת). לא מעט שחקנים חוששים ממגע אחרי שעברו פציעה ממושכת וסי ג'יי מקולום עבר פציעה רצינית שהשביתה אותו ל-25 משחקים, כשב-13 המשחקים לפניה הוא שיחק כמו אול-סטאר, אבל גם אז סחט מעט עבירות. הוא קולע ב-55% רע בטבעת לכל אורך העונה ובמעט זריקות, לפי cleaning the glass, אבל קשה לדעת כמה זאת השפעה קצרת טווח של הפציעה בהתחשב בזה שהמדגם לא גדול. הוא עדיין מצליח להיות מספיק טוב בשביל להשאיר את פורטלנד מנצחת בלי כל הקונספט הזה של ההגנה. […]